הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם

שלום לכיתות ב'
אני אספר לכם על הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם כדאי לכם ליקרוא את סיפורי הרשלה,ג'וחא וחכמי חלם כי: הם מאוד מצחיקים
בסיפורים לדמויות יש שמות מצחקים.למשל הרשלה היה עני והרשלה היה יהודי.
פעם אחד הרשלה הלך למסעדה וביקש אוכל אבל האישה לא רצתה לתת לו אוכל.האישה פשוט אמרה שאין לה מה לתת לאכול.

אז הרשלה כעס עליה ואמר:"אם אתלא תעשי לי אוכל אני יעשה כמו שאבא שלי עשה. האישה עשתה לו אוכל.וכשהרשלה

גמר לאכול,האישה אמרה לו:הרשלה,מה אבא שלך עשה שלא נתנו לו אוכל?"צחק הרשלה ואמר:אבא שלי היה רעב אז אבא שלי
הלך לישון רעב בלי אוכל".

מוסר ההשכל הוא: שלא צריך לפחד להגיד גם אם מישהו כועס.האישה לא עשתה ככה.היא נתנה להרשלה אוכל ואחר כך שאלה.
המצחיק בסיפור: זה שהרשלה אמר לאישה בכעס:אם את לא תעשי לי אוכל,אני יעשה כמו שאבא שלי עשה האישה עשתה להרשלה אוכל.האישה שאלה את הרשלה והרשלה אמר לאישה: שאבא שלי הלך לישון רעב בלי אוכל.




עכשיו אני אספר לכם על ג'וחא ג'וחא הלך:למסגד ושאל את המתפללים:האם אתם רוצים לישמוע על הסיפור שלי?
אמרו כולם:כן אז ג'וחא אמר:אם אתם כבר יודעים אז אני לא אספר לכם".עברו שבועים וג'וחא עוד פעם הלך למסגד ואמר:אתם רוצים לישמוע את הסיפור שלי אמרו כולם, לא. אם אתם לא רוצים שאני אספר לכם על הסיפור שלי אז לא צריך". ג'וחא הלך הביתה.המתפללים דיברו בנהים ואמרו חצי יגידו כן וחצי יגידו לא אם גוחא יבוא עוד פעם אלינו אז אמרו בסדר וחיכו לג'וחא.ג'וחא בא ואמר: רוצים לישמוע על הסיפור שלי חצי אמרו כן חצי אמרו לא.ג'וחא אמר להם מי שיודע יספר למי שלא יודע.

מוסר ההשכל בסיפור של ג'וחא הוא:צריך להגיד תשובה מלאה ולא מילה אחד ככה אי אפשר לדעת מה הם רוצים אם כן או לא.
אני יכולה לתת דוגמא נוספת למשל להגיד כן אנחנו רוצים לישמוע את הסיפור.

המצחיק בסיפור של ג'וחא:שהמתפללים עשן כאילו שהם יודעים מה רצה ג'וחא לספר להם אבל באמת אף אחד לא ידע מה רצה ג'וחא לספר להם נכון שמצחיק.


עכשיו אני אספר על חכמי חלם.בלילה איש אחד מחכמי חלם הלך הביתה אבל יש פה בעיה איש מחכמי חלם לא ראה לאן הוא הולך. הוא נפל לתוך בור. והיו לאיש הזה הרבה יותר פצעים או מכות כועבות.בבוקר אנשי חלם קמו וחשבו איך לא יהיה חשך בלילה חשבו וחשבו. לייזר קם ואמר:אני יודע איך לא יהיה חשוך
בלילה" כולם אמרו: איך איך? לייזר אמר:צריך לתפוס את הירח. חכמי חלם אמרו:"אבל איך ניתפוס את הירח?" לייזר אמר:פשוט מאוד,צריך גיגית מלאה במים וככה ניתפוס את הירח.כולם שמחו והקשיבו.לכל מה שלייזר אמר להם לעשות.
חכמי חלם חיכו רק בליל ירח מלא היה ירח בגיגית מלאת מים.כל חכמי חלם שמו ניירות וחוטים בישביל שהירח לא יברח


מוסר ההשכל הוא:שלא קשור הירח לבעיה.אלאהבור כי:איש מחכמי חלם נפל לתוך הבור ולא אל תוך הירח.


מצחיק בסיפור זה:שחכמי חלם הקשיבו ללייזר ולייזר אמר על הירח ולא על הבור אבל באמת מה שמצחיק שחכמי חלם חשבו שהירח ישאר שם עוד לילה אחר.

חכמי חלם הם לא חכמים.


אני ממליצה ליקרוא את הסיפורים המצחיקים :הרשלה,ג'וחא,חכמי חלם כי:סיפורים מצחיקים וכייפים הם גם מאוד מעניינים.

מעשה בירח שאנו זורח

חכמי חלם הם לא חכמים,

הם גרים בעיר שקוראים לו חלם והם בפולין.

היה לילה חשוך והרב של חלם חזר הביתה מתפילה.

בגלל החשכה לא ראה לאן הוא הולך.

נפל אל תוך הבור ונחבל בכל הגוף שלו.

למחרת בבוקר ישבו חכמי חלם וחשבו איך לא יהיה להם חשוך בלילה.

אז חשבו וחשבו פתאום קם לייזר מחכמי חלם ואמר:"שמתי לב שישנם לילות בהם זורח ירח מלא ואז רב האור ואין סכנה

להולכים בלילה,ואילו בלילות האחרים אין ירח כלל או שיש רק חלק מימנו, ואז שוררת חשכה."

כל החכמים נפעו מדבריו.

ולייזר מחכמי החלם המשיך ואמר:"כל מה שצריך זה ליתפוס את הירח בזמן שהיא עגולה ומלאה."

איך ? שאלו חכמי החלם.

לייזר ענה:"ניקח גיגית גדולה ומלאה מים אם ניראה את הירח נחסה את הגיגית בשקיות שהירח לא יברח".

מוסר ההשכל הוא:

שמוצאים פיתרון לבעיה צריך ליבדוק אם הפיתרון מתאים לבעיה ואם כן לעשות את הפיתרון אם לא לימצוא פיתרון אחר שמתאים לבעיה.

הרעיונות לפיתרונות זה :

שאפשר לשים מנורות,

נרות בקופסאות,

פנסי זוהרים,

לחסות את הבור,

צעצועים עם אור.

מצחיק בסיפור זה:

שחכמי חלם הקשיבו ללייזר שצריך ללכוד את הירח בעזרת גיגית מלאה מים.

אי אפשר ליתפוס את הירח אם גיגית מלאה מים.

גוחא נואם במסגד

יום אחד הופיע גוחא במסגד ולאחר התפלה עמד ובקש לשאת דרשה.

פנה אל קהל המתפלל רבותי,אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם לא אנו כולם.

אם כן אמר גוחא אז לא צריך לספר לכם על מה שרציתי לכם לספר.

אתם מעולם לא תידעו מה אני רציתי לספר לכם.

גוחא הלך הביתה. שבוע לאחר מכן שוב הופיע גוחא במסגד,ושוב ביקש לנאום פתח באותה שאלה

ואמר גוחא למתפללים:רוצים לשמוע מה אני רוצה להגיד לכם על הסיפור שלי יפה ונחמד שקראה לי המתפללים

למודי הנסיון אמרו כן.

אם אתם יודעים מה אני כבר רוצה לספר אז אני לא אספר כי:אתם יודעים כבר מה קרה לי.המתפללים דברו בנהים

ואמרו חצי יגידו לא עברו שבועים וגוחא בא למסגד שאל אותם גוחא אותה שאלה חצי אמרו כן וחצי אמרו לא.גוחא אמר:מי שיודע יספר למישה לא יודע ומי שלא יודע מכשיב.

מוסר ההשכל זה:שהמתפללים ראו את גוחא וגוחא אמר להם עם הם רוצים לדעת מה הסיפור שלו והם אמרו תשובה

לא מלאה :כן אבל צריך תשובה שהיא כן מלאה ולא רק מילה אחד כחה אי אפשר לדעת את התשובה.

מצחיק בזה: שכל המתפללים לא ידעו מה רצה גוחא לספר להם.

הכנת עפיפונים

ביום שישי שהיה אני וכיתתי הכנו עפיפונים. אילן לימד אותנו איך להכין עפיפונים.אילן נתן
לנו מקלות וחוטים,ולימד איך ליקשור.לקחנו דפים הדבקנו.אילן אמר לעשות זנב עשינו זנב.

קישטתי את עפיפון שלי בסוף ירדתי למטה ראיתי שיש על עפיפונים חוטים.לא הבנתי איך זה הלכתי לחניתה

אז ראיתי שחניתה נותנת את החוטים הארוכים אז חניתה קשרה לי חוט על עפיפון שלי ושיחקתי עם עפיפון שלי עד

הצילצול היה לי מאוד כיף כיף להכין עפיפונים ועוד בכלל עבדנו עם המחברות וחוברות

הרשלה

פעם אחד היה איש שקראו לו הרשלה הרשלה איש יהודי הרשלה אהב מאוד הרבה בדיחות מצחיקות והיה תמיד תמיד שמח.

להרשלה יש 2 ילדים אחד בת והשני בן לבת קראו:ליליה ולבן קראו:גון הם גם היו שמחים ואהבו בדיחות מצחיקות של הרשלה

הרשלה רצה לאכול אז הרשלה אלך למסעדה ושם הרשלה אמר: בבקשה אני רוצה שלושה ארוחות אז אנשים ראו את הרשלה ואמרו אין לנו שלושה ארוחות אז הרשלה מאוד כעס ואמר עם אתם לא תעסו שלושה ארוחות אז אני יעסה כמו שאבא שלי עשה
שתי אנשים מאוד פחדו שעם הרשלה יעשה באמת כמו שאבא שלו עשה אז הם הכינו לו שלושה ארוחות.שני אנשים נתנו לבת של הרשלה,לבן של השלה ולהרשלה שמתי אנשים נתנו לבן ולבת,להרשלה אז הם שאלו: הרשלה מה עשה אבא שלך מתי שהיה רעב
הרשלה צחק ואמר:שמתי אבא שלי היה רעב אז אבא אלך לישון בלי אוכל

רפלקציה-למה צריך תגובות

לי כיף מאוד מאוד להגיב לאחרים בבלוג.

אני מאוד שמחה שילדים כותבים בבלוג שלי כי:אחר כך אני קוראת מה שהם כתבו לי בבלוג וזה מאוד מאוד כיף ליקראו מה שהם כותבים לי בבלוג שלי וכיף שליפעמים עושים לי תגובה ארוכה מאוד.

צריך שיגיבו בבלוג כי:אם אנחנו כתבנו בבלוג על הרפתקאות אז אנחנו רוצים גם שיגיבו לנו איך הם הרגישו מתי קראו על הרפתקאות שלנו אנחנו ידעו מה אני מרגישה על הרפתקאות שלנו האם הם שמחיםאם הם עצובים ואולי קצת כועסים אנו מאוד.

מאוד אוהבת להגיב ושם גם מגיבים לי.

ליפעמים אנחנו מגיבים קצת יותר ממה שכתבו בפוסט אני מאוד מאוד חזק אוהבת ליכתוב ולהגיב למישהו.

אני גם אוהבת שמארץ אחרת מגיבים לנו אבל ליפעמים רוצים להגיב לנו אז יש קצת שגיאות כתיב ואנחנו רוצים ליקראו אבל אנחנו לא מבינים עם שגיאות כתיב זהו זה

לנקום או לא לנקום

לילי וסנדרה חברות מכיתה א עכשיו הם בכיתה ג2 והינה הסיפור מתחיל. אני המצתי את הסיפור
לילי מצאה 4 כרטסים של סרטי בנות ולא הראתה לסנדרה.סנדרה באה ואמרה ללילי שלום,
מה נישמע? לילי אמרה,הכל בסדר ומה שלומך? באמת לא כל כך בסדר אבדתי 4 כרטיסים של סרטי בנות . באמת
ראציתי שגם את תבואוי ועכשיו אין לי. לילי אמרה:אל תדאגי אני אחפש איתך תודה רבה רבה רבה רבה רבה לילי אמרה:סנדרה לילי וסנדרה חיפשו וחיפשו ולא מצאו.לילי וסנדרה הלכו הביתה לילי שהלכה הביתה חשבה לתת או לא לתת
לסנדרה חשבה וחשבה ואמרה לא אני לא אתן לה בכלל.היה יום שני ומתי שסנדרה באה לכיתה אז סנדרה הציצה קצת מה לילי
נותנת להסתכל ושמתי סנדרה ראתה את הכרטסים שלה.אמרה:את יכולה לתת לי אותם בבקשה לילי אמרה:לא אני לא אתן לך את
הכרטסים. סנדרה אמרה: למה את החבאת הכרטסים שלי אני רוצה את הכרטסים האלו ואני כבר בחרתי חברות שאני באת איתם.
סנדרה בכתה כל הלילה עברו שנתיים ללילי עם סנדרה היה תחרות ציורים אבל לילי לא היו צבעים בכלל.ביקשה לילי
מסנדרה איפשר להישתמש בצבעים שלך סנדרה חשבה לנקום או לא לנקום. אני חושבת שזה עצוב או לא יפה מעשה של לילי
סוף הסיפור ההמצאי ולא אמיתי בכלל לא אמיתי

טיול לנחל אליכסנדר

ביום שלישי 2.2.10
אני וכיתתי נסענו באוטובוס היה לי משעמם כי נסענו הרבה יותר זמן וכלום לא עשיתי רק פלש עם ילנה .אחר כך ראיתי הרבה יותר דברים מהחלון ראיתי חנויות ומכוניות,סופרסל דיל,ראיתי מגה בעיר כחה היה כתוב בשלט של חנות,כשירדנו מהאוטובוס עם ילנה ואם כל הכיתה שלי הלכתי לאכול ארוחת 10 עם כל הכיתה .
אכלנו ואכלנו ואכלנו עד שהמדריכה אמרה לנו להכניס את האוכל.
המדריכה אמרה לנו ללכת אחריה אז הלכנו אחריה וראינו רכבות הרבה רכבות ראינו גם נחל והמדריכה סיפרה לנו למה אסור בטבע לעשות מסיבה או חתונה.
הלכנו בזוגות לאוטובוס עליתי עם ילנה לאוטובוס ועוד פעם היה לי קצת משעמם שיחקתי באוטובוס עם ילנה בץ בני שיחקתי ושיחקתי עד שהיגענו לים ירדנו בזוגות.
המדריכה נתנה לגניפר לאסיף עלים בתוך המים המדריכה דיברה ודיברה ואמרה ללינוי להוסיף חול לינוי הוסיפה חול והמדריכה דיברה ודיברה.
הלכנו ליד ים ןלקחתי עם ילנה צדפים מאוד יפים ומעניינים המדריכה אמרה לנו לשבת וכחכה אנחנו חיכינו לאחרונים.
המדריכה דיברה ואחר כך הגענו למקום שלומדים.
זהו בית ספר המדריכה פתחה את השער וראינו איך הים מתנגש על האבנים הגדולים. הלכנו לאכול ושגמרנו לאכול
הלכנו לחדר.
ראינו שם תמנות שלצבים המדריכה אמרה שיש צבים חומים,צבים ירוקים,צבים ששחחתי איך קוראים להם.
קבוצה אחת הלכה עם המדריכה ואנחנו נישארנו ליצבוע דף שבתוכו מצויר צב וכתוב על הדף הזה: המירגז הארצי להצלת צבי ים.
למטה כתוב בגדול רשות הטבע והגנים.
לקחנו חוטים,צבעים צבענו והידבקנו במעדק שמתי חוט והיה הכל מוכו אצלי הקבוצה הראשונה חזרה ואנחנו יצאנו.
ראיתי הרבה צבים שצריכים עזרה ראיתי צב בלי ידיים והצב היה גדול אף פעם לא ראיתי צב גדול,רק קטן ראיתי הלכנו
אחר כך לצב השני ושלישי ורביעי וחמישי בחמיש הצב לא היה לבד הצב היה עם עוד צב ועם עוד דג המדריכה אמרה
לנו שהצבים האלו לא אוכלים בכלל.
הלכנו לחדר והמדריכה נתנה לנו נייר ששם מצויר ושם יש את המספר הטלפון שלהם מדריכה אמרה לנו:לנו שיש מספר הטלפון בישביל להיתקשר אליהם כי אם יראו צב שצריך עזרה או צב לא ישראלי אז שיתקשר, המדריכה נתנה למורה שלנו
חניתה את הנייר הלכנו לאוטובוס נסענו ונסענו היה לי מאוד כיף ומגניב הרגשתי:טוב,שמח,מאושר כיף מאוד חזק.
יצאנו מהאוטובוס וחזרתי הביתה.
סוף סוף סוף הסיפור